שאלות ותשובות
רשלנות רפואית היא עוולה במסגרתה מטפל (רופא, רופא שיניים, אח, מיילד, פסיכולוג, פיזיותרפיסט וכו') העניק למטופל טיפול בלתי סביר או מנע ממנו טיפול שהיה צריך לתת, ובעקבותיו נגרם למטופל נזק גוף (כולל נזק נפשי).
על מנת שבית המשפט יוכל לקבוע כי במקרה מסוים התרחשה רשלנות רפואית יש להוכיח כי מתקיימים כל יסודות העוולה:
-
התרשלות - המטפל ביצע טעות בלתי סבירה בטיפול (נהג כפי שמטפל סביר לא היה נוהג בנסיבות דומות).
-
נזק -המטופל סובל מנזק גוף בעקבות הטעות הרפואית.
-
קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק ממנו סובל המטופל. כלומר, יש להוכיח שההתרשלות היא שגרמה לנזק.
ההתרשלות יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי הרפואה, ובין היתר אבחון שגוי של מחלות ומצבים רפואיים או איחור באבחונם, טעויות בלתי סבירות בפענוח בדיקות הדמיה (רנטגן, MRI, CT, אולטרסאונד, מיפוי עצמות וכו'), בניתוחים, מעקבי הריון חסרים או מוטעים ועוד.
01.
מהי
רשלנות רפואית?
הדבר הראשון שיש לעשות הוא לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית.
עורך הדין יאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי ולאחר מכן יפנה להתייעצות עם רופא מומחה, יחד יחליטו האם יש מקום להתקדם להגשת כתב תביעה. ככל שכן, המומחה יערוך חוות דעת שתתמוך בטענות התביעה. במקרים רבים יידרש יותר ממומחה אחד.
במרבית המקרים, המומחה יבקש לבדוק את התובע כדי לקבוע אחוזי נכות.
עם השלמת חוות הדעת ועריכת כתב התביעה, תוגש התביעה בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי, בהתאם להערכת הנזק הראשונית.
02.
מה צריך לעשות כדי להגיש תביעה ברשלנות רפואית?
ישנה חשיבות רבה להתקשרות עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, וזאת מאחר שתביעות רשלנות רפואית הן תביעות מורכבות, הדורשות הבנה ברפואה ובמשפט הרפואי.
אמנם המומחה הרפואי הוא זה אשר ייקבע אם הייתה התרשלות, אולם בחירת המומחה המתאים ביותר לנסיבות התיק מסורה בידי עורך הדין.
המומחה מסתמך על המידע והתיעוד שעורך הדין מעביר אליו. על כן, בטרם פנייה למומחה, על עורך הדין לברר לעומק את השתלשלות האירועים ולקרוא היטב את הרשומה הרפואית כדי לדלות ממנה את כל הנקודות שעשויות להקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
ערנות ובקיאות של עורך הדין יכולות לסייע מאוד למומחה בעת כתיבת חוות דעתו.
הידע והניסיון של עורך הדין בעלי חשיבות רבה גם לצורך ניהול משא ומתן וכן לחקירת הנתבעים, שהם בדרך כלל רופאים, והמומחים מטעמם.
כמו כן, תחום המשפט הרפואי הוא מתקדם ודינמי. נדרשת בקיאות רבה בשינויים בפסיקה, שיש בהם כדי להשפיע, בין היתר, על גובה הפיצוי.
יתרה מכך, על עורך הדין לדעת כיצד להעריך ולהוכיח את הנזק ואת דרישת הפיצוי בצורה המדויקת ביותר, שתביא לפיצוי המקסימלי שמגיע ללקוח. עורכי דין רבים אינם יודעים להעריך נכון את הנזק (או כיצד להוכיח אותו), דבר אשר עלול לפגוע בגובה הפיצוי שיקבל הלקוח בסוף ההליך.
03.
למה לפנות דווקא לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית?
התשובה לכך פשוטה מאוד. על פי פקודת הראיות, כל טענה רפואית צריכה להסתמך על חוות דעת רפואית ערוכה כדין.
חוות הדעת ערוכה במיוחד לבית המשפט, בה מצהיר הרופא המומחה שחוות דעתו דינה כדין עדות בבית המשפט וכי הוא מתחייב כי דבריו הם אמת. במסגרת חוות הדעת יבסס המומחה את טענות התביעה בנוגע להתרשלות, לנזק ולקשר הסיבתי ביניהם.
לחוות הדעת ולזהות המומחה ישנה חשיבות רבה. חוות דעת יסודית ומקיפה תהווה בסיס יציב לתביעה ותסייע להצלחתה. לעומת זאת, חוות דעת שאינה מתייחסת לכל האלמנטים החשובים, עלולה להביא לדחיית התביעה כולה.
תביעה חזקה היא תביעה שבה ההתרשלות של הצוות הרפואי ברורה וקיים קשר מובהק לנזק שנגרם. במקרים כאלה לעתים הנתבעים יתקשו למצוא מומחה שיערוך עבורם חוות דעת נגדית, ויהיו נכונים לדון בפיצוי בשלבים מוקדמים יותר.
ישנם מספר מקרים מובהקים ביותר, אשר מעוגנים בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות תחת הכותרת "אירועי בל יקרו", ואלו הם:
-
השארה בשגגה של גוף זר במהלך ניתוח, אשר גרמה לנכות או הצריכה ניתוח נוסף לשם הוצאתו;
-
ניתוח של האיבר הלא נכון;
-
גרימת כוויה מדרגה שנייה או שלישית במהלך ניתוח;
-
טעות במתן דם או מוצריו, אשר הובילה לפטירת המטופל.
תביעות המוגשות בעקבות מקרים אלה צפויות להסתיים מהר יחסית בפיצוי.
תביעות רשלנות רפואית מתנהלות לרוב מספר שנים ומסתיימות בדרך כלל באחת משתיים: פשרה או פסק דין. תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אשר צפויות להיכנס לתוקף בתקופה הקרובה, צפויות לסייע בקיצור ההליך.
הפיצוי נגזר ישירות מהנזק שנגרם. אין נוסחה אחת שנכונה לכל המקרים, וכל מקרה נבדק לגופו. הפסדים לעבר מחושבים בדרך כלל בהתאם לנתונים שניתן להוכיחם (הפסדי השתכרות, הוצאות בגין טיפולים רפואיים או עזרת צד ג', הוצאות נסיעה וכדומה).
הפסדים לעתיד מוערכים בכמה דרכים, לעתים בהסתמך על ההפסדים בעבר, קביעת הנכות של המומחה וערכים המקובלים בפסיקה.
נזקים שנגרמו בעקבות כאב וסבל, עוגמת נפש, קיצור תוחלת חיים וכדומה, מכונים "נזק שאינו ממוני" ויחושבו לפי שיקול דעתו של בית המשפט ובהתאם לערכים המקובלים בפסיקה.
לא. אין קשר בין תביעה לקבלת הכרה וקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי לבין הזכות להגיש תביעת רשלנות רפואית. עם זאת, בעת קביעת הפיצוי, בדרך כלל יבוצע קיזוז של הקצבה כדי להימנע ממצב של "כפל פיצוי".
04.
מדוע צריך לצרף לתביעה חוות דעת של מומחה רפואי?
05.
מהם המאפיינים של תביעת רשלנות רפואית חזקה?
06.
כמה זמן
התביעה נמשכת?
07.
כיצד מחשבים
את הפיצוי?
08.
האם הגשת תביעת נכות למוסד לביטוח לאומי פוגעת בזכות להגיש תביעת רשלנות רפואית?
כיום התחומים הרפואיים בהם מוגשות תביעות הרשלנות הרבות ביותר הם מיילדות וגינקולוגיה, איחור באבחון ובטיפול במחלת הסרטן, איחור באבחון ובטיפול באירועים לבביים ומוחיים ורשלנות בניתוחים.
09.
מהן הסיבות הנפוצות ביותר להגשת תביעה ברשלנות רפואית?
כאשר מוגשת תביעת רשלנות רפואית נגד מוסד רפואי מסוים, הרופאים והצוות הרפואי המעורב ייקרא לבירור הטענות מול עורכי הדין של המוסד במסגרת בניית קו ההגנה. לעתים יופנו אל הרופאים שאלונים, ובמקרים בהם התיק אינו מסתיים בפשרה ומתקיים דיון הוכחות - הרופאים ייחקרו בבית המשפט על מעורבותם באירועים.
ברובם המוחלט של המקרים, הרופאים מבוטחים במסגרת עבודתם והפיצוי מתקבל מחברת הביטוח.